ים

יָם אַתָּה הוֹמֶה לִי שִׁיר
בְּרַחַשׁ הַגַּלִּים שֶׁלָּךְ
בְּרַחַשׁ מֵעֲמָקֶיךָ
וַאֲנִי אִתְּךָ הוֹמֶה
אֶת רַחֲשֵׁי לִיבִּי
תָּמִיד אַתָּה מֵכִיל
סַעֲרוֹתַי, רִגְשׁוֹתַי,
אַהֲבוֹתַי וְשָׂמַחְתִּי
וּמַזְכִּיר לִי מִמַּעֲמַקִּים
אֶת עֲמֻקָּה
שֶׁל נִשְׁמָתִי
פֹּה בָּעוֹלָם
עִם כָּל מָה שֶׁקִּיֵּם

וְאַתָּה רִקְמַת חִבּוּר לִי
בְּכָל פְּרִימָה וְחֹר אֲשֶׁר נִפְעַר בִּי
וְאַתָּה הַמְּרַכֵּךְ כָּל קֹשִׁי וּמַרְגִּיעַ סְעָרוֹת לִבִּי.
יָם אַתָּה מַזְכִּיר לִי מָה נָכוֹן שֶׁאֲבַקֵּשׁ לִי
יָם אַתָּה יוֹדֵעַ מֶה עָלַי עוֹד לְשַׁחְרֵר
וּמַצִּיעַ לִי לְהִתְמַסֵּר לְתוֹךְ גַּלֶּיךָ
וְלִסְמֹךְ עַל הַיּוֹדַעַת
שֶׁתּוֹבִיל אוֹתִי מֵהַמַּעֲמַקִּים
אֶל חוֹף הַמִּבְטַחִים שֶׁלִּי

אַתָּה מִמִּיס בִּי אֶת הַפַּחַד
אַתָּה מִמִּיס בִּי הֵאָחֲזוּת
אַתָּה כּוֹתֵב בִּי מְגִלּוֹת יָפוֹת
אַתָּה נוֹתֵן לִי עוֹד מִלִּים לָשִׁיר
אַתָּה מֵכִיל אוֹתִי בְּלִי שְׁאֵלוֹת
וּמְמַלֵּא לִי מִשְׁאָלוֹת
אַתָּה הוֹמֶה לִי בֵּין גַּלֶּיךָ
שִׁיר צָלוּל שֶׁל הַשְׁלָמָה
וּמְסַפֵּר לִי שֶׁהִגַּעְתִּי
שֶׁכְּבָר עַכְשָׁו
אֲנִי שְׁלֵמָה